​כאשר בעל חיים בטבע נחשף לסטרס הוא מגיב באותו הרגע בתגובת "הילחם ברח", וממשיך בחייו (אם ניצל מהסכנה...). המוח האנושי גדול ומפותח יותר, ויש לו יכולת מופלאה לחשוב על ההווה, על דברים שקרו בעבר וגם על מצבים שעדיין לא התרחשו, מה שמוגדר כתודעה נודדת. 

​

לתודעה הנודדת יתרונות רבים. היא מאפשרת לנו למידה, יצירתיות ופרודוקטיביות, יכולת לתכנן, לחזות מצבים ועוד. לצד זאת, התודעה הנודדת יכולה לגרום לנו לנדוד למחשבות על דברים שליליים שעלולים להתרחש. כשהמחשבות נודדות למקומות האלה, אנו מטרידים את עצמנו בדברים שלא באמת קרו ואולי גם לא יקרו, מה שגורם לנו לדאגות מיותרות, ללחץ ולעיתים אף להתקפי חרדה, רק מעצם מחשבה על מה שעלול אולי להתרחש בעתיד.

​

מחקר שעקב באמצעות אפליקציה ייחודית אחר המחשבות והרווחה הנפשית של 2,250 משתתפים/ות במהלך פעילויות שונות לאורך היום (Killingsworth & Gilbert, 2010, )מצא כי התודעה האנושית נודדת בתדירות גבוהה לאורך היום וקיימת נטייה גדולה יותר לנדוד למחשבות נעימות מאשר לנדוד למחשבות לא נעימות או מחשבות ניטרליות (מפתיע?).

הנטייה לנדוד למחשבות נעימות, לא משפרת את מצב הרוח אך נדידה למחשבות שליליות, מרעה אותו. למעשה נמצא כי נדידת המחשבות עצמה משפיעה לרעה על הרווחה הנפשית.

​

עוד נמצא במחקר כי אופי המחשבות שלנו מנבא בצורה טובה יותר את מידת האושר שלנו, מאשר אופי העיסוק שלנו. במילים אחרות, אנחנו יכולים לעסוק בדברים שאנחנו הכי אוהבים ועדיין לא להיות מאושרים בגלל מחשבות שנודדות למקומות של "מה יקרה אם...". 

​

אני פוגשת המון ספורטאים שהגיעו להישגים יפים ומחשבות של "מה יקרה אם אכשל" פגעו במידת ההנאה שלהם מהספורט.

המסקנה שעלתה מהמחקר היא ש"המוח האנושי הוא מוח נודד ומוח נודד הוא מוח אומלל". היכולת שלנו לנדוד במחשבות היא יכולת מופלאה שאם רק נדע להשתמש בה בתבונה, נרוויח בגדול.

​

המאמר: A Wandering Mind Is an Unhappy Mind, Killingsworth & Gilbert (2010), Science